אופניים

ערב יום השואה
“מרגש. במיוחד שסיימת היום, ערב יום השואה באופן סימבולי…”
שלחתי ליעל את הצילום של שחזור האופניים. האופניים שאבא הצטלם איתם בסלפלדן, במחנה הפליטים “גבעת עבודה” באוסטריה.
המלחמה נגמרה
אבא בן שש וחצי בערך והם ממתינים.
הצילום הזה הוא רגע לפני
רגע לפני היציאה לדרך שתפריד בינו ובין אמא שלו ותשלח את שניהם במסלולים שונים למילאנו.
היא תגנוב את הגבול מאוסטריה למילאנו דרך מעבר הקרימל באלפים והוא יחליף שלוש רכבות עם סבתא שלו עד שיגיע לתחנת הרכבת במילאנו.
בלי לדעת אם ייפגשו שוב.
הסיפור הזה מורכב מתחנות.
התחנות האלה הפכו למחקר שלי. לתחנות שלי בדרך אל הדוקטורט.
אני מחברת את התחנות והופכת אותן לשמונה מיצגים שיהוו מרחב מוזיאלי נייד.
יוצרת סיפור
משלבת בין האישי לאוניברסלי
מחברת בין הפיזי לווירטואלי
ממשיכה ללמוד על איך אנשים לומדים
ומחברת בין העולמות שלי.

                                                                                                                                       
רגע לפני הקורונה הגשתי את ההצעה המורחבת.
היום סיימתי לבנות את האופניים שיהפכו להיות חלק מסצנה מספר שלוש.
ופתאום יעל כתבה לי “במיוחד שסיימת היום…”
נראה לי מקום טוב להתחיל לתעד את המסע הזה לדוקטורט